ברגע שלפני האחרון: אושרה הצעת שקיפות המידע הבינלאומית

ועדת הכספים אישרה את הצעת החוק המסדירה את עמידת ישראל בדרישות בינלאומיות לעניין חילופי מידע | החוק קודם בעקבות ליקויים שמצא ה-OECD בהתנהלות בתחום בישראל | לדרישת הח"כים, מוטבו תנאי החוק לטובת עולים חדשים ותושבים חוזרים, וכן נדחו מועדי הכניסה לתוקף לעניין אלה בחצי שנה | במהלך הדיון הודו ברשות המסים כי איחרו בהבאת התקנות, אך התריעו כי אי אישורן המהיר, יכניס את ישראל לרשימה השחורה של האיחוד האירופי

משרדי ה-OECD בברלין | צילום: 360b, שאטרסטוק

ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, אישרה היום (ב') לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 270) (תיקונים להגברת השקיפות בדיני המס ולעמידה בדרישות בין לאומיות בעניין חילופי מידע), התשפ"ד-2024.

מטרת הצעת החוק הינה יישום הסטנדרט הבין־לאומי שנקבע על ידי Forum Global – הפורום העולמי לשקיפות וחילופי מידע למטרות מס והגברת השקיפות במערכת המס הישראלית שפועל תחת ה-OECD, זאת באמצעות הוספת חובות דיווח לרשות המסים.

במסגרת דברי ההסבר להצעה, צוין כי אם לא יתוקנו הסעיפים הנוגעים לעניין, ישראל צפויה להימצא בעלת ליקויים במסגרת דוח שנערך בימים אלה. זאת בהמשך לליקויים שנמצאו בחקיקה הישראלית בדוח של הארגון, וכי אם לא תעבור את הביקורת היא תיכנס לגדר מדינה שאינה מיישמת את המלצות הארגון באופן מלא, וכי במידה והתיקונים לא יתוקנו, היא עתידה להיכנס ל'רשימה שחורה' של מדינות בנושא אי ציות, הנערכת ע"י האיחוד האירופי, ובה נמנות רק 12 מדינות, בהן רוסיה ומדינות המשמשות כמקלטי מס. על מדינות המצויות ברשימת אי־הציות מטיל האיחוד האירופי סנקציות כלכליות רבות.

הליקויים העיקריים שנמצאו ואותם מבקשת לתקן הצעת החוק הינם בדבר נגישות רשויות המדינה למידע על אודות "בעל שליטה סופי" בישויות והסדרים משפטיים הנמצאים במדינה, העדר מידע בקשר לנאמנויות מסוימות הפועלות בישראל והעדר מידע בדבר עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים. בחוק 3 תיקונים הקשורים בהגברת השקיפות במערכת המס, ללא השפעה על משטר המס החל על נישומים בישראל.

הכלכלן הראשי במשרד האוצר ומנהל רשות המסים הודו במהלך הדיונים כי איחרו הקידום הצעת החוק אך התריעו כי יש צורך לאשר את התקנות בהקדם. במהלך הדיונים קראו במשרד הקליטה וכן חברי הוועדה בצורך בהקלות לתושבים חוזרים ועולים חדשים על מנת לא לפגוע בהם, וברשות המיסים ציינו כי התחייבו לאפשר לאלה הגשה פשוטה בפורמט מקל, לצד כך ציינו ברשות כי דווקא אי העברת התיקונים הללו והכניסה לרשימה השחורה תזיק לאותם עולים חדשים, שיהפכו חשופים לכפל מס.

לדרישת הוועדה נקבע כי הוראות החוק הרלוונטיות לגבי עולים חדשים ותושבים חוזרים יחולו לגבי מי שהפך תושב חוזר או עולה חדש החל מינואר 2026, במקום החל מיוני 2025 כפי שקבע נוסח החוק המקורי. כן נדחו מועדים נוספים במסגרת החוק במספר חודשים, לצורך הערכות מיטבית של הגופים השונים.

בנוסף, לדרישת הוועדה, הוסרו מהחוק חלק מהדרישות לדיווחים פרטניים לפקיד שומה לעניין תושבים חוזרים ועולים חדשים. על פי הצעת החוק שאושרה לקריאה שנייה ושלישית יבוטל הפטור שניתן כיום לעולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים, מדיווח על הכנסות שהופקו מחוץ לישראל במשך 10 שנים מהמועד שבו היו לתושבי ישראל. עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים יוסיפו להיות זכאים לפטור ממס על הכנסות אלו אולם יחויבו בדיווח עליהן, לגבי מי שהיה לעולה החל מ1.1.26.

עוד נקבע בהצעת החוק כי נאמן ישראלי יהיה חייב בדיווח על הקמת נאמנות שכל היוצרים וכל הנהנים בה אינם תושבי ישראל, לגבי בעלי השליטה בה. כמו כן, נאמן החייב בדוח שנתי למס הכנסה יחוייב גם לצרף מידי שנה לדוח השנתי שלו דיווח לגבי היחידים שהם בעלי השליטה הסופיים בנכסי הנאמנות, כלומר, כל מי שמחזיק בבעלות או בשליטה מהותית על נכסים אלה או ביכולת להפעיל שליטה אפקטיבית עליהם, עבור שנת המס 2025 ואילך.

עוד קובעת הצעת החוק כי ניתן יהיה להעביר לרשות המסים מידע הכולל את פרטי הלקוח ואת זהות הנהנה ובעל השליטה בחשבון ממוסדות פיננסיים כדי שרשות מס זרה תוכל לברר, במסגרת בקשות לחילופי מידע בינלאומיים, את חבות המס של בעל החשבון בישראל, החל מאוקטובר 2024.

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המיסים: "אני מודה לוועדה, קואליציה ואופוזיציה על ההתגייסות, אני יודע שזה לא היה בתנאים נוחים, אבל אם כלכלת ישראל הייתה נקלעת לרשימה שחורה המצב היה עוד יותר קשה".

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני סיכם את הדיון: "לרוב לא הייתי מעביר ככה חוק, אני משוכנע שאנחנו צריכים להיות חלק מהמערכת הבינלאומית אבל אני לא אוהב את הוויכוח שמתנהל בין משרדי הממשלה, כפי שציין משרד המשפטים היה צריך למצוא נוסח שיצמצם ולא ירחיב, אך מקובל עלי שחזרתם ואמרתם ברשות המיסים שלא יקרה שאתה תעשו פעולות ללא צורך, אלא לפי דרישה. בעיני היינו צריכים להגיע לפתרונות שלמים יותר, אבל נוכח לחץ הזמן והדרישה לאישור מהיר מצד המוסדות הבינ"ל אנחנו מצביעים על כך".

כתיבת תגובה